בעבודה עם פלסטלינה הדמיון מתעורר, הכל אפשרי, ניתן ליצור עולמות, חיות וכל מה שמעניין ילדים.
הפלסטלינה היא חומר מלאכותי תלת ממדי, פלסטי העשוי מתערובת של וזלין, חומצות שומן וסידן מלחי. היא לא מתקלקלת כאשר היא חשופה לאוויר וניתנת לשימוש רב פעמי. ניתן למרוח עליה דבק פלסטי שעוזר לשימור היצירה.
הפלסטלינה מאוד צבעונית ומושכת את העין, ניתן ליצור איתה שלל גוונים, רק מצבעי היסוד- אדום, צהוב, כחול ובתוספת של לבן ושחור וניתן גם לרכוש תתי גוונים ולערבב ביניהם. היא נמרחת בקלות, שומרת על צורתה וניתן לעבוד איתה על מבנים גדולים ולכסות משטחים בעוביים שונים וליצור פרטים קטנים ומרקמים עשירים.
יש לפלסטלינה ריח ייחודי ועדין ומרקם חלק ושמנוני. היא יכולה להיות רכה וקשה, קרה וחמה בהתאם לדרך שעובדים איתה. הפלסטלינה דביקה ומתחברת בקלות לעצמה וגם לחומרים אחרים, לעיתים היא עצמה משמשת כחומר מחבר.
הפלסטלינה גמישה, כל טעות או אי דיוק אפשר לתקן במהירות ובקלות לכן, היא מתאימה לעבודה וליצירה עם מגוון גילאים – מגיל שלוש ועד בגרות. יש גם אמנים שמשתמשים בה ביצירתם.
יצירה בפלסטלינה מזמנת התנסות רב חושית שמערבת את המערכות המוטוריות, הסנסוריות הקוגניטיביות הרגשיות ואף החברתיות. ילדים יוצרים עולם דמיוני עשיר בדמויות ומשחקים בו משחקים סימבוליים.
העיצוב בפלסטלינה מזמן פעילויות מוטוריות מגוונות כגון: לישה, חריצה, מעיכה, צביטה, גלגול, כידרור בכפות הידיים, משיכה, דפיקה ועוד פעולות רבות. יש ויסות של הלחץ והפעלה של מוטוריקה עדינה מגוונת ובערבוב הגוונים חיזוק של השרירים האינטרינזיים בתוך כף היד. העבודה לרוב בילטרלית כאשר יד אחת מייצבת והשנייה פועלת במיומנות, בדומה לכתיבה. לרוב היצירה תהיה בישיבה ותערב את הכתפיים, המרפקים, שורשי כף היד והאצבעות בעוצמות שונות. מעקב אחר ההוראות והשלבים ביחד עם הפעילות המוטורית תורמת לארגון ולהכנה לכתיבה.
ברמה החושית, החומר נעים למגע לרוב הילדים, רך, חם או מתחמם בלישה. הוא שמנוני ומשאיר דביקות על הידיים שחלק מהילדים ירצו לנקות. בעבודה עם פלסטלינה, בעיקר בערבוב או במעיכה של חתיכות גדולות יש להפעיל הרבה לחץ מה שמערב את המערכת הפרופריוספטיבית, של המגע העמוק ונותן תחושה של הגוף במרחב. עבור הרבה ילדים, זאת תחושה שמביאה לרגיעה ולריכוז רב.
בהיבט הקוגניטיבי נדרש תכנון, תפיסה מרחבית, הבנה של דמות ורקע, סיבה ותוצאה, חשיבה על חיבורים, פתרון בעיות והזדמנויות לניסוי וטעיה. ניתן להיעזר בשיפודים, גפרורים ומקלות ארטיק על מנת לייצב את המבנים ולשוחח עם הילדים על המקבילות בעצמות שבגופינו ובשלדי המתכת והבטון בבניינים.
בתחום הרגשי הפלסטלינה מעוררת רגשות של שמחה, עליצות, משחקיות, הצלחה, הנאה, אופטימיות, היקסמות, דמיון, גמישות, תחושת שליטה, אינטימיות ולעיתים גם תסכול ומבוכה. אפשר ליצור לבד או בזוג או בקבוצה כאשר כל אחד מקבל תפקיד ויוצר חלק מהשלם.
מצע וכלים
לפני שמתחילים ליצור חשוב מאוד לארגן מצע מקרטון או דיקט על מנת לשאת את המשקל והעומס של היצירה ולתת תחושה של יציבות והכלה.
ניתן להשתמש במגוון של כלים ומתווכים, החל מכלי חימר מקצועיים ועד כלי מטבח פשוטים: מערוך, קיסמים, חותך ביצים, סכין, מזלגות, מסרק, כותש שום, שיוצר סלילים דקים וארוכים. ניתן להטמיע בה חפצים וחומרי טבע ולהשאיר בה סימנים על מנת ליצור טקסטורות שונות.
הקסם
ייחודו של הספר הזה הוא בעיסוק בעולם הפנטזיה, הגמדים והפיות שביער שמתכתב עם היסטוריה ארוכה של אגדות ילדים וייצוגים ארכיטיפיים שמעסיקים ילדים ומבוגרים בכל התרבויות. כדאי להימנע מיצירת העתקים כי גילי דרובר היא אומנית בוגרת ומנוסה והעתקות ייצרו תסכול אצל ילדים. חשוב לעבוד ברמת ההתפתחות של הילדים.
כל דיסיפלינה יכול להיות שימוש מקצועי בספר ובהנחיה ליצירת הדמויות:
להורים – החל מגיל חמש – שש, ניתן לעקוב ביחד עם הילדים אחר ההוראות ולנסות ליצור את הדמויות שמופיעות בספר בגרסה אישית, אפשר לשנות צבעים, צורות ומיקומים וליהנות מחופש בחירה ויצירתיות. חשוב להדגיש בפני הילדים שאין צורך לדייק או לחקות את המקור, אלא ליצור משהו חדש בהשראתו.
ניתן לומר להם: “נסו ליצור דמות משלכם בהשראת הספר, לכל אחד יש את הדרך שלו והייחוד שלו ביצירת דמות”
חומרים נוספים שניתן לעבוד איתם בהשראת הספר הם בצק סוכר, פימו, חימר, איי-קלי. חומרים שנשארים קשים ויציבים לאורך זמן וניתן לשחק איתם כדמויות בארגז החול או בבית בובות.
